פלאפון תקשורת בע"מ נ' ג'דבאן

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד ולביטול פסק דין, שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 8.5.06. הבקשה הוגשה ביום 13.11.12, כשש שנים וחצי לאחר שניתן פסק הדין.

לטענת המבקש, מדובר בפסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה, אף על פי שפנה ונטל ייצוג של עו"ד, והיה סמוך ובטוח כי עורך הדין מטפל בהגשת כתב ההגנה. עורך הדין הוא האחראי, לטענת המבקש, למחדל שבאי הגשת כתב ההגנה.

עוד טוען המבקש, כי התביעה הוגשה נגדו בגין שימוש בקו טלפון שעשה אדם אחר, שאינו מוכר לו, בשם מרדכי בן שמעון. המבקש, לטענתו, לא החזיק במכשיר הטלפון, לא היה צד לעסקה עם המשיבה, ואינו חתום על מסמך המחייב אותו בתשלום עבור שימושו של אותו אדם במכשיר.

2. המשיבה מתנגדת לביטולו של פסק הדין, זמן רב כל כך לאחר שניתן.

לטענתה, גם אם המבקש לא היה מודע לכך שניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, הרי שביום 18.9.06 הומצאה לו אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ואישור המסירה נחתם על ידי אשתו. בהמשך, התנהלו שיחות רבות, לטענת המשיבה, בין המבקש ואנשים שונים מטעמו לבין נציגי המשיבה, לצורך פריסת החוב לתשלומים. המבקש הובא בפני רשם ההוצאה לפועל בפקודות מאסר, והיה מודע היטב לתיק. לפיכך, ידיעתו של המבקש גוברת, לטענת המשיבה, על פגם בהמצאה, ככל שהיה. לטענת המשיבה, אין להתייחס כלל לטענות ההגנה שבפי המבקש, כאשר בקשתו הוגשה באיחור כה ניכר, על אף ידיעה ברורה שלו אודות הליכי ההוצאה לפועל.

3. המבקש השיב לתגובת המשיבה. לטענתו, אמנם פנה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפרוס לו את חובו, על מנת שיתבטל עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו, אך כל זאת כאשר הוא סבור שבמקביל מתנהל התיק בביהמ"ש, לאחר שהוגש כתב הגנה.

לטענתו, היה בטוח כי עורך הדין מייצג אותו כיאות, מאחר ונתן בו אמונו. המבקש שב וטוען, כי מקור החיוב הינו מכשיר שאינו שייך לו כלל, וכי העובדה שחויב בתשלום חובו של אדם אחר נודעה לו רק בסמוך להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. נראה כי בתיק זה על ביהמ"ש לעסוק במלאכת האיזון העדין, בין זכותו של נתבע לקבל את יומו בביהמ"ש, לבין זכותו של תובע לסופיות הדיון.

מצד אחד עומדת העובדה, שלאורך שנים רבות התנהלו הליכי הגבייה באין מפריע, כאשר המבקש יוצר מדי פעם קשר עם המשיבה על מנת לנסות לפרוע את החוב, מתייצב בפני רשם ההוצאה לפועל, ואינו מעלה ולו טענה אחת כנגד חובו. כאן בא לידי ביטוי כלל ה"ידיעה" הברורה והמוצקה.

מצד שני עומדת טענתו של המבקש, כי בשל מחדלים כאלו ואחרים לא זכה לקבל את יומו בביהמ"ש, בהעלאת טענת הגנה חזקה לכאורה, היא הטענה, כי למעשה לא קיבל שירות מהמשיבה, לא חתם עמה על הסכם, והיא חייבה אותו בגין חוב של אדם אחר. בהקשר זה יוער, כי ההסכם, אשר העתק הימנו צורף לכתב התביעה, נראה לכאורה חתום על ידי המבקש, ועם זאת, במקום המיועד למילוי "פרטי המנוי – מחזיק המכשיר" מצוינים פרטיו של אדם בשם בן שמעון מרדכי, אשר לטענת המבקש – אינו מכיר כלל.

על אף הידיעה הברורה אודות הליכי ההוצאה לפועל, ועל אף שהבקשה להארכת מועד מתייחסת לפרק זמן ארוך ביותר, אני סבורה כי על המבקש לקבל את יומו בביהמ"ש בטענותיו אלו, וכי יש בסוג טענות ההגנה שהוא מבקש להעלות כדי להוות שיקול אף לצורך הארכת המועד, גם כאשר הארכת המועד המבוקשת היא למשך מספר שנים. יחד עם זאת, אין לבטל את פסק הדין בלא תנאי, בנסיבות האמורות.

מעיון בתיק ההוצאה לפועל עולה, כי זה נסגר בינתיים, לאחר שהמשיבה גבתה את כל החוב. עולה, איפוא, כי ביטול פסק הדין לא יפגע בהמשך מאמצי הגבייה, ולא יוליד חשש להברחת נכסים, אלא אך יאפשר בירורן של טענות המבקש כנגד התביעה לגופה.

לאור ביטול פסק הדין בנסיבות חריגות, יש להותיר את הכספים שנגבו בידי המשיבה, עד לסיום ההליך, ורק אם בסופו של יום תהא התוצאה דחייה של התביעה לגופה, כולה או חלקה, יהא על המשיבה להשיב כספים.

יחד עם זאת, בנסיבות האמורות, יש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת ערבון בביהמ"ש, שיבטיח את הוצאות המשיבה, אם בסופו של יום תחזור תוצאת פסק הדין על כנה, ויתברר כי הבקשה הוגשה לשווא.